פוליסת חיסכון היא מוצר חיסכון ותיק שקיים רק בחברות ביטוח ולא הרבה חוסכים מכירים. עוד הרבה לפני שהושקו קופות הגמל להשקעה, ובתקופה שבה רוב הציבור העדיף לנהל את כספו בצורה יותר מסורתית דרך הבנקים, הציעו חברות הביטוח לציבור החוסכים דרך מעניינת ומשתלמת יותר לנהל את כספם.

 

אם היינו שואלים באופן מדגמי מספר אנשים “תגידו, איפה אתם חוסכים אתם כספכם?” רוב התשובות שהיינו מקבלים זה: פק”מ, קרן נאמנות ואולי אפילו דרך תיק השקעות מנוהל. למי שביומיום שלו עסוק בפרנסה, משפחה ובחיי השגרה, זה לא אומר יותר מדי, אך מי שעוסק בניהול פיננסים מבין לבד שכנראה יש כאן הפסד של כסף.

 

 

נעים להכיר, פוליסות חיסכון:
כפי שציינתי בהתחלה, פוליסת החיסכון נולדה הרבה לפני קופות הגמל להשקעה ונועדה להתחרות בעיקר במוצרים שהיו נהוגים עד אותה תקופה: תיק השקעות מנוהל, קרנות נאמנות ופיקדונות כאלה ואחרים. מעבר להיותם כספים נזילים וניתנים למשיכה בכל עת, ישנם יתרונות נוספים:

 

מהם החסרונות של פוליסת חיסכון?
בעידן של היום שבו יש קופות גמל להשקעה, פוליסות החיסכון הפכו לקצת פחות אטרקטיביות ומכאן נובעות חסרונותיה הבולטים:

 

מה היתרונות של פוליסת החיסכון לעומת קופת הגמל להשקעה?
ראשית, חשוב לזכור שלכל משקיע יש את המאפיינים הייחודיים לו, וחשוב לבצע התאמה אישית לפני בחירת התוכנית. הפקדה בקופת גמל להשקעה מוגבלת בתקרה שנתית של עד 76,449 ₪ (נכון לשנת 2023) בעוד שבפוליסת חיסכון ניתן להפקיד כספים ללא הגבלה. מסיבה זו, למשקיעים גדולים בסדר גודל של חצי מיליון  ומעלה יהיה הרבה יותר רלוונטי להשקיע בפוליסת חיסכון ולא בקופת גמל להשקעה.

 

יתרון נוסף של פוליסת החיסכון הוא השקעות בנכסים בלתי סחירים. השקעה בנכסים בלתי סחירים מייצרת גיוון בהשקעות ויש לה מתאם חלש יחסית לשוק ההון. בתקופות שבהן שוק ההון מציג תשואות שליליות, הנכסים הבלתי סחירים משמשים מעין “כרית ביטחון להשקעות” עבור פוליסות החיסכון ודואגות שהירידות יהיו מתונות יותר.

יתרון נוסף לטובת פוליסות החיסכון – סעיף 125 ד לתקנות מס הכנסה. סעיף זה הוא הטבת מס לחוסכים שנולדו עד 1948 ושוויה יכול להגיע לאלפי שקלים בשנה.

בכל מקרה, אם אתם מעוניינים להשקיע את כספיכם במוצר פיננסי כזה או אחר ההמלצה היא להיעזר באיש מקצוע שיכוון אותכם לפי מה שמתאים למטרות שלכם

האמור אינו מהווה ייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק בנושא השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.